Arrowחזרה למיזמתון

HTL W2E (Waste to Energy) technology

הרעיון המרכזי

מפעל מעגלי לייצור אנרגיה חלופית מפסולת אורגנית ממשקי בית, תעשייה, חקלאות ותעשיית החי, אשר יצמצם את נפח הפסולת בישראל ואת הצורך בהטמנה

הבעיה

הגידול באוכלוסיית העולם מוביל לגידול בכמות ונפח הפסולת שאנו מייצרים! כיום כ-80% מהפסולת מגיע להטמנה ופוגעת בסביבה ובאיכות חיינו על ידי זיהום וצמצום קרקעות, זיהום מי תהום ופגיעה בבעלי חיים ובמגוון הביולוגי. זאת בנוסף לצורך הגובר באנרגיות חלופיות לדלקים פוסילים

הפתרון

הקמת מפעל מעגלי בשיתוף מועצות מקומיות, תושבים ומפעלים קיבוציים לאיסוף פסולת אורגנית, צמצום נפח הפסולת והפקת אנרגיות חלופיות כדוגמת דשן ודלקים באמצעות שיטה תרמו-כימית חסכונית שאינה מצריכה טיפול מקדים או ייבוש של חומרי הגלם

השוק

שיטת Hydrothermal liquification המטפלת בפסולת אורגנית רטובה מתאימה למטבחים, בתי ספר, גופי ציבור, משקי בית ושירותי הסעדה המחפשים פתרון לשאריות המזון שברשותם, בעלי פרדסים, מטעים ושדות בעלי שאריות גזם, בוצה מרפתות לולים וכן ניירות וקרטונים אשר נאספים בשטח המועצות המקומיות. כמות הפסולת האורגנית בישראל מוערכת בכ-2 מיליון טונות בשנה

מתחרים

יש אמצעים שונים להפרדה של הפסולת האורגנית בישראל ולטיפול בה:
  • הפרדה במקור - שמונה רשויות מקומיות מקיימות כיום הפרדה במקור וקומפוסטציה מקומית של פסולת אורגנית.
  • הפרדה במתקני מיון - מתקני מיון הפועלים בתחנות מעבר ומפרידים חלקית את הרכיבים האורגניים מהפסולת המעורבת. כיום פועלים ארבעה מתקני מיון מתקדמים. עד 2025 אמורים לקום שישה מתקני מיון נוספים.
  • עיכול אנאירובי - כיום פועלים שני מתקנים לעיכול אנאירובי המקבלים פסולת אורגנית מופרדת במקור (חץ אקולוגיה, מטב"ח עמק חפר). עד 2025 מתוכנן לקום מתקן נוסף.
  • אתרי ייצור קומפוסט - כיום פועלים שלושה מתקני טיפול לייצור קומפוסט מפסולת (דודאים, טובלן+קומפוסט אור, קומפוסט 2000). רובה פסולת שהופרדה במתקני מיון באיכות נמוכה. עד 2025 מתוכננים לקום ארבעה מתקנים חדשים.
  • UBQ חברה בינלאומית היושבת בקיבוץ צאלים והופכת פסולת ביתי ומסחרית לחומר גלם פולימרי.

יתרון תחרותי

  • מפעל מעגלי אשר עושה שימוש בתוצרי השיטה ההידרו-תרמית ושילוב אנרגיה סולארית כדוגמת פאנלים סולארים ושוקת פרבולית חוסך באנרגיה הנצרכת לתהליך.
  • מערכת הפעלה ממוחשבת הנשלטת על ידי סנסורים – מצריך כוח אדם מועט.
  • טיפול בסוגים מגוונים של פסולת אורגנית בניגוד לאלטרנטיבות הקיימות.
  • הפקת דשן, דלקים, ביו-גז ופאזה אורגנית מימית הניתנת לשימוש חוזר במפעל ולשימוש בתעשיות רבות.
  • אין צורך בטיפול מקדים וייבוש של הפסולת - הורדת הצריכה האנרגטית של המפעל בהשוואה לאתרים אחרים.
  • הפחתת השינוע וטביעת הרגל הפחממנית על ידי טיפול מקומי.
  • הפחתת הטמנה של פסולת אורגנית המהווה 44% מהפסולת המוניציפלית בישראל.

מודל עסקי

השמת מודל כלכלי רווח באירופה ובארה"ב "היצרן משלם" ראשית על פסולת מוסדית-ציבורית ולאחר מכן במשקי בית לפי משקל/כמות הנאספת תוך שיתוף פעולה של רשויות מקומיות ועיריות סמוכות. בנוסף מכירה חלקית של תוצרי השיטה – דשן, דלקים, ביו-גז ופאזה אורגנית מימית לתעשיות בארץ ובחו"ל

אסטרטגיית כניסה לשוק

פנייה למנהלים העסקיים בקיבוצים עתירי תעשיות מתאימות ורשויות מקומיות לקיום שיופי פעולה והקמת מפעלים בתחומם על ידי קיום פגישות להצגת הפוטנציאל הכלכלי והסביבתי. במקביל פנייה למשרד להגנת הסביבה לקידום רגולציה וחיוב טיפול בפסולת אורגנית ברמה המדינית

הצוות ויועציו

  • אדם קמינסקי-מהנדס חומרים פולימרים, מאסטרנט בבית ספר "פורטר" ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב.
  • פרופסור אלכסנדר גולברג -חוקר בתחום הביו-הנדסה, סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית ב 2011, ושימש כעמית חוקר באוניברסיטת ברקלי בשנים 2012-2014 באוניברסיטת הרווארד. ראש בית הספר "פורטר" ללימודי סביבה.

מקורות מימון ותוכנית כלכלית

הקמת המפעל תצריך השקעה ראשונית משמעותית להקמת מערכת הHTL אשר תגוייס ממשקיעים ציבוריים ופרטיים וכן מתמלוגים שמציעה המדינה לפרויקטים חדשניים בתחום. בנוסף יוקם מערך לאיסוף ושינוע הפסולת (יכול להיות מסופק ע"י הרשות המקומית). המפעל יעסיק עובדים מעטים ויפעל באופן אוטומטי על ידי בקרה של סנסורים ולכן עלויות ההעסקה והתפעול של המפעל נמוכות ויכוסו על ידי מכירת תוצרי התהליך ותשלומים מיצרני הפסולת, למרות זאת שחיקה של רכיבים והחלפתם צריכה להילקח בחשבון

אבני דרך ולוחות זמנים

  • 2020-2022-ביצוע ניסויים של השיטה ההידרו-תרמית על שאריות מזון וגזם בריאקטור מנתי במעבדה
  • אוקטובר 2022-בניית מערכת פיילוט מעבדתית של ריאקטור רציף אוטומטי בשיטה ההידרו-תרמית HTL
  • מאי 2023-התחלת ניסויים לבדיקת היתכנות מערכת הHTL הרציפה ואיכות התוצרים המתקבלים

שלבים להקמת מפעל HTL מעגלי:
  • מציאת משקיעים וגיוס הון ראשוני להקמת המפעל.
  • קבלת היתרי בנייה ואישורים מהרשויות המקומיות והגופים המדיניים הרלוונטיים במקביל לגיוס ההון הראשוני.
  • גיוס עובדים והקמת מערך HTL